פאלאוואן: מסלול 18 יום בין פוארטו פרינססה, אל נידו וקורון

פאלאוואן היא המחוז שאנחנו ממליצים עליו למי שרוצה שלושה שבועות של איים בפיליפינים בלי לרוץ בין יעדים. המסלול שלפניכם מחלק 18 יום לשישה בסיסים — מהבירה פוארטו פרינססה בדרום ועד פורט ברטון בחוף המערבי — ומשלב נהר תת-קרקעי, לגונות אבן גיר, ספארי אפריקאי על אי טרופי וכפרי חוף שקטים.

המסלול יום אחר יום

פוארטו פרינססה: הנהר התת-קרקעי והגחליליות

עיר הבירה של פאלאוואן היא נקודת הכניסה למחוז, ומי שנוחת בה מתחיל ביבשת — אזור של גבעות מתגלגלות ויערות עבותים. האתר המרכזי הוא הפארק הלאומי של הנהר התת-קרקעי, שבו שטים פנימה אל תוך מערכת מערות ותצורות אבן גיר. בערב יוצאים לסיור הגחליליות בנהר איוואהיג: כשהחושך יורד על יער המנגרובים, העצים נדלקים באלפי נקודות אור. הלינה באזור סבאנג, בין ההרים לים, מקצרת את הדרך לשתי האטרקציות.

אל נידו: לגונות וקפיצות איים

מפוארטו פרינססה עולים צפונה בנסיעה יבשתית לאל נידו. הנוף כאן נשלט על ידי צוקי אבן גיר, לגונות נסתרות ושוניות אלמוגים, והפעילות המרכזית היא סיורי קפיצות איים בסירה. הלגונה הגדולה, הלגונה הקטנה והלגונה הסודית נכללות בסיורים הסטנדרטיים, ולכל אחת אופי אחר. האי שימיזו וחוף שבעה קומנדו הם נקודות השנורקלינג וההשתזפות, והחופים התאומים נקפאן וקליטנג מציעים רצועות חול ארוכות הרבה יותר שקטות ממרכז העיירה.

קורון ובוסואנגה: אגמים, שוניות וספארי

לקורון מגיעים בטיסה קצרה. היא חלק מקבוצת האיים קלמיאן שבצפון פאלאוואן, והמים סביבה זרועים איי גיר וספינות טרופות ממלחמת העולם השנייה. אגם קיאנגן, שנחשב לאגם הנקי באסיה, הוא האתר המוכר ביותר; לצידו לגונת התאומים, אגם ברקודה והפארק הימי סייטה פקאדוס. את היום אפשר לסיים במעיין החם של מאקיניט, בין מנגרובים לצוקים, או על רצועת החול הארוכה של האי מלקפויה.

בוסואנגה, האי הגדול בקבוצת קלמיאן, שקטה וכפרית יותר ופחות מפותחת מהמוקדים התיירותיים. הסיבה העיקרית להגיע אליה היא פארק הספארי קאלאויט, שהוקם ב-1976 ובו חיות בר אפריקאיות — ג׳ירפות וזברות — בסביבה טרופית. מפלי קונספסיון, בתוך היערות, הם עצירה לרחצה בבריכה טבעית בדרך חזרה.

טייטאי ופורט ברטון: היסטוריה קולוניאלית וחוף שקט

טייטאי שוכנת על החוף המזרחי של פאלאוואן, מול ים סולו, מוקפת צוקי אבן גיר. שרידי התקופה הספרדית כאן שמורים היטב: בית האבות של סנטה מוניקה, שהיה מעונו של ראש העיר הראשון, והמבצר פוארסה דה סנטה איזבל שממנו נשקף מפרץ טייטאי והאיים שסביבו. משם יוצאים בסירה לאי דומארן, לחופים מבודדים ולשנורקלינג בגני אלמוגים.

שלושת הימים האחרונים עוברים בפורט ברטון, כפר חוף בחוף המערבי של פאלאוואן המוקף יערות עבותים. זה הקטע הרגוע של המסלול, הרחק מריכוזי המטיילים.

הלינה לאורך המסלול

בכל אחד מהבסיסים יש אופי לינה אחר, וזה חלק מהסיבה לחלוקה הזו של הימים. באזור פוארטו פרינססה התארחנו ב-Daluyon Beach and Mountain Resort בסבאנג, אתר ידידותי לסביבה שיושב בין ההרים לים וקרוב לנהר התת-קרקעי. באל נידו בחרנו ב-Miniloc Island Resort, שנמצא על שפת צוק אבן גיר ומציע בונגלוס מעל המים. בקורון — Two Seasons Coron Island Resort & Spa בחצי האי מלרוירוי, עם בונגלוס פרטיים ונוף לאיים שמסביב.

בבוסואנגה התארחנו ב-Busuanga Bay Lodge, אתר חמישה כוכבים על צלע גבעה מעל המפרץ, עם בריכת אינסוף ווילות מרווחות. בטייטאי סגרנו ב-Flower Island Resort, אתר נופש אקולוגי על אי פרטי עם וילות מעל המים.

את חלוקת הימים בין האיים, המלונות, הטיסות הפנימיות והשיט בין הבסיסים אנחנו מרכיבים לפי התאריכים שלכם, בלי עלות על התכנון.