פסטיבלים בפיליפינים: לוח שנה מלא ומה שווה לתזמן

בפיליפינים יש פסטיבל כמעט בכל שבוע, אבל רק עשרה או שנים עשר מהם מצדיקים לשנות בגללם את תאריכי הטיסה. מי שמגיע לסבו בשבוע של הסינולוג או לבאקולוד בשיא המאסקרה רואה עיר שלמה שעובדת חודשיים לקראת יום אחד, וזה שונה לגמרי מביקור באותו מקום בחודש אחר. ריכזנו את הפסטיבלים ששווה לתזמן סביבם, עם התאריכים כפי שהם נקבעים בפועל.

לוח השנה של הפסטיבלים בפיליפינים

אטי-אטיהאן (Ati-Atihan)

זה הפסטיבל שממנו למדו כל האחרים. בקליבו שבמחוז אקלאן צובעים המשתתפים את הפנים והגוף בפיח שחור, לובשים תלבושות בהשראת בני האטי הילידיים, ומתופפים ברחובות ימים שלמים לכבוד הסנטו ניניו. אין במה ואין קהל נפרד: מי שעומד בצד נשאב פנימה תוך דקות, והקריאה החוזרת היא "Hala Bira!".

• מתי: שבוע שלם שמגיע לשיא ביום ראשון השלישי של ינואר. התאריך המדויק משתנה בהתאם.
• איפה: קליבו, מחוז אקלאן, כשעה נסיעה מבוראקאי.
• טיפ: קליבו היא עיירה קטנה עם מעט חדרים, ורבים מהמבקרים ישנים בבוראקאי ונוסעים ליום. אם רוצים לישון בקליבו עצמה, צריך להזמין חודשים מראש.

סינולוג (Sinulog)

סבו סיטי מתמלאת במיליוני אנשים סביב מצעד הסינולוג. הריקוד עצמו בנוי על תנועה של שני צעדים קדימה וצעד אחורה, בחיקוי זרם הנהר, והוא מלווה בנרות ובפסלוני סנטו ניניו שאנשים מחזיקים מעל הראש. במקביל למצעד הרשמי מתקיימות מסיבות רחוב בכל רובע בעיר.

• מתי: יום ראשון השלישי של ינואר, עם שבוע של אירועים לפניו.
• איפה: סבו סיטי, אי סבו.
• טיפ: טיסות פנים ומלונות בסבו נסגרים חודשים מראש ומחירי החדרים עולים משמעותית. ביום המצעד חלק ניכר ממרכז העיר סגור לתנועה, כך שהעברות לשדה התעופה צריכות לצאת מוקדם בהרבה מהרגיל.

דינאגיאנג (Dinagyang)

הגרסה של אילואילו לחגיגות הסנטו ניניו נחשבת למדויקת ביותר מבחינה מקצועית. קבוצות מבתי הספר בעיר מתאמנות חודשים על מופע תיפוף וריקוד, ומבצעות אותו בכמה נקודות שיפוט לאורך העיר בפני שופטים וקהל. התוצאה קרובה יותר להופעה מתוכננת מאשר לכאוס של קליבו.

• מתי: יום ראשון הרביעי של ינואר, בדרך כלל שבוע אחרי הסינולוג.
• איפה: אילואילו סיטי, אי פנאי.
• טיפ: מי שרוצה לראות שניים מהשלושה יכול לשלב סבו ואילואילו באותו טיול, עם טיסת פנים קצרה ביניהם. אילואילו עמוסה פחות מסבו ונוח יותר להסתובב בה ברגל.

פנאגבנגה, פסטיבל הפרחים (Panagbenga)

השם הוא מילה בשפת הקנקנאי שמשמעה עונת הפריחה. הפסטיבל נולד באמצע שנות התשעים כחלק מההתאוששות של באגיו מרעידת האדמה של 1990, והפך לחודש שלם של אירועים בעיר ההררית. השיאים הם מצעד ריקודי הרחוב ומצעד מרכבות הפרחים, שאחריו נשארות המרכבות מוצגות בסשן רוד למשך כמה ימים.

• מתי: לאורך כל פברואר, כשהמצעדים הגדולים מתקיימים בסוף החודש ולעיתים נמשכים לתחילת מרץ. התאריכים נקבעים מדי שנה.
• איפה: באגיו, בהרי צפון לוזון, כ-5–6 שעות נסיעה ממנילה.
• טיפ: באגיו נמצאת בגובה של כ-1,500 מטר ובפברואר קריר בה בלילה, 10–15 מעלות. צריך שכבה חמה, וכדאי להזמין מלון מוקדם: זה גם סוף השבוע הכי עמוס בשנה בעיר וגם הכביש מלמטה נתקע.

מוריונס (Moriones)

באי מרינדוקה לובשים המשתתפים מסכות עץ מגולפות ותלבושות של חיילים רומיים, ומשחזרים במשך שבוע את סיפורו של לונגינוס, החייל שלפי המסורת האמין וסופו שנערף. המסכות נחצבות ידנית מעץ מקומי וכל אחת שונה, והמשתתפים אינם מדברים ואינם חושפים את הפנים.

• מתי: שבוע הפסחא הנוצרי, מיום שני הקדוש ועד יום ראשון של הפסחא. התאריך נגזר מהפסחא ולכן נע מדי שנה בין סוף מרץ לסוף אפריל.
• איפה: אי מרינדוקה, בעיקר בעיירות בואנאוויסטה, גאסאן, מוגפוג ובואק.
• טיפ: מגיעים במעבורת מנמל דלאהיקאן שליד לוקנה. בשבוע הפסחא כל הפיליפינים בחופשה, המעבורות מלאות והמחירים גבוהים; מזמינים כרטיסים וחדר הרבה מראש.

פאהייאס (Pahiyas)

בלוקבן שלמרגלות הר בנהאו מקשטים התושבים את חזיתות הבתים ביבול עצמו: פירות, ירקות, כובעי קש, וקודם כול קיפינג, רקיקים דקים עשויים מעיסת אורז וצבועים בצבעים חזקים, שנתלים בצרורות ובסוף היום מטוגנים ונאכלים. זו תודה לסן איסידרו לברדור, פטרון החקלאים. המסלול עובר בין הבתים, והשיפוט הוא על הקישוט.

• מתי: 15 במאי, תאריך קבוע מדי שנה.
• איפה: לוקבן, מחוז קוואזון, כ-3–4 שעות ממנילה.
• טיפ: באותו חג ממש, ב-14 במאי, מתקיים בפולילן שבבולקאן מצעד הקראבאו שבו מאות תאואים מכורבלים כורעים ברך מול הכנסייה. שני האירועים קרובים מספיק כדי לשלב אותם ברצף, אך לא באותו יום.

פינטדוס-קסדיאן (Pintados-Kasadyaan)

הפסטיבל מתייחס ל"פינטדוס", כינוי שנתנו הספרדים ללוחמי המזרח הוויסאי המקועקעים בכל הגוף. המשתתפים מציירים על עצמם את דגמי הקעקועים בצבע, רוקדים ברחובות הראשיים של טקלובן, והיום נחתם בשחזור טקסי של ברית הדם ההיסטורית.

• מתי: סביב 29 ביוני, חג הסנטו ניניו של לייטה. בפועל מצעד הריקודים מוזז לא פעם ביום או יומיים כדי לפנות מקום לאירועים אחרים באותו שבוע, ולכן כדאי לאמת את התאריך המדויק חודש לפני הנסיעה.
• איפה: טקלובן, אי לייטה.
• טיפ: יוני הוא כבר תחילת עונת הגשמים במזרח הוויסאיאס, וגשמי אחר צהריים סבירים. טקלובן משמשת גם בסיס נוח לביקור באי סמאר ובגשר סן חואניקו.

קדאיוואן (Kadayawan)

דבאו חוגגת את היבול ואת אחת עשרה הקבוצות הילידיות של האזור. שיא השבוע הוא מצעד מרכבות הפרחים והתצוגות של פירות מקומיים, בעיקר דוריאן שנמצא אז בשיא העונה, לצד תחרויות ריקוד של קבוצות מהשבטים.

• מתי: באוגוסט. מסורתית זה השבוע השלישי, ובשנים האחרונות האירועים נפרסים על רוב החודש עם סוף שבוע מרכזי שבו מתקיימים המצעד ותחרות הריקוד. התאריכים נקבעים מדי שנה על ידי העירייה.
• איפה: דבאו סיטי, מינדנאו.
• טיפ: דבאו היא נקודת הזינוק להר אפו ולאי סמאל, ובאוגוסט קל למצוא טיסות ישירות ממנילה ומסבו. שוקי הפירות בעיר הם חלק מהחוויה, אבל דוריאן אסור ברוב בתי המלון ובטיסות.

מאסקרה (MassKara)

הפסטיבל נולד ב-1980, שנה קשה לבאקולוד: מחירי הסוכר קרסו ואסון מעבורת גבה חיי עשרות מקומיים. התשובה הייתה פסטיבל של מסכות מחייכות, וזה הדימוי שנשאר. הרקדנים לובשים מסכות צבעוניות עם חיוך רחב, והעיר כולה הופכת לרצף של מצעדים, במות ומסיבות רחוב.

• מתי: השיא הוא ביום ראשון השלישי של אוקטובר, בסמוך ל-19 באוקטובר שהוא יום ההיווסדות של באקולוד. סביבו נפרסים אירועים על רוב החודש, והתאריכים המלאים מפורסמים מדי שנה על ידי העירייה.
• איפה: באקולוד, מחוז נגרוס אוקסידנטל.
• טיפ: באקולוד קרובה מאוד לאילואילו, כשעה במעבורת מהירה, כך שאפשר לשלב את שני האיים. החדרים בעיר נגמרים מוקדם, ובסופי השבוע של הפסטיבל מרכז העיר סגור לרכב עד השעות הקטנות.

היגנטס (Higantes)

באנגונו, עיירת האמנים שממזרח למנילה, נושאים ברחובות עשרות בובות ענק מנייר דבק בגובה של כמה מטרים. המקור הוא לעג לבעלי האחוזות הספרדים שהתירו למקומיים חג אחד בלבד בשנה. החג הוא של סן קלמנטה, פטרון הדייגים, ובמהלך התהלוכה שופכים ומתיזים מים על המשתתפים.

• מתי: חג העיירה עצמו הוא ב-22–23 בנובמבר, תאריכים קבועים, אבל מצעד הענקים נערך לפי העירייה ביום ראשון שלפני 23 בנובמבר, ולכן הוא נופל בתאריך אחר בכל שנה. ב-23 בנובמבר עצמו יש מיסה ותהלוכה על אגם לגונה דה באי.
• איפה: אנגונו, מחוז ריסאל, כ-35 ק״מ ממנילה, כשעה עד שעה וחצי בתנועה סבירה.
• טיפ: יוצאים מזה רטובים לגמרי. מצלמות וטלפונים צריכים שקית אטומה, ועדיף בגדים שנעים בהם רטוב. אפשר לעשות את זה כיום מלא ממנילה בלי להעביר מלון.

פסטיבל הפנסים הענקיים (Giant Lantern Festival)

סן פרננדו מכונה בירת חג המולד של הפיליפינים, וזה בגללו. הפנסים, פארול בשפה המקומית, מגיעים לקוטר של כמה מטרים ומורכבים מאלפי נורות שנשלטות במתגים מכניים, כך שהאור רץ על פני הפנס בסנכרון למוזיקה. כל כפר בעיר מציג פנס אחד, והתחרות היא רצינית מאוד.

• מתי: ליל התחרות הוא שבת באמצע דצמבר; מסורתית זו השבת שלפני ערב חג המולד, אך בשנים האחרונות היא הוקדמה לפעמים לשבת הקודמת, ולכן כדאי לאמת את הערב המדויק. הפנסים ממשיכים להיות מוצגים בערבים שאחרי התחרות ועד תחילת ינואר.
• איפה: סן פרננדו, מחוז פמפנגה, כשעה עד שעתיים צפונית ממנילה.
• טיפ: ליל התחרות דורש כרטיס ומגיע לצפיפות גבוהה. ערבי התצוגה שאחריו פתוחים לקהל, והפנסים עדיין מבצעים את אותו מופע אור, כך שזו האפשרות הנוחה יותר. פמפנגה נחשבת גם לבירת האוכל של הארץ, ושווה לתכנן שם ארוחה.

סימבנג גאבי (Simbang Gabi)

תשע מיסות לפני עלות השחר, אחת בכל יום, שהונהגו כדי שהאיכרים יספיקו להתפלל לפני היציאה לשדה. הכנסיות מתמלאות בשעה שבה עוד חשוך, ומחוץ להן נפתחים דוכנים של ביבינגקה ופוטו בומבונג, מאפי אורז שנאפים במקום. זה לא מצעד ולא תחרות, אבל זו ההצצה הכי ישירה לתרבות הפיליפינית של דצמבר.

• מתי: 16–24 בדצמבר, תאריכים קבועים. המיסות מתחילות בין 2:30 ל-5:00 לפנות בוקר, תלוי בכנסייה.
• איפה: בכל הארץ. בולטות במיוחד הכנסיות ההיסטוריות באינטרמורוס במנילה, בסבו ובאילוקוס.
• טיפ: אלה שבועות החופשה הגדולים של הפיליפינים, וטיסות הפנים ומעבורות מלאות. מי שטס בדצמבר צריך לסגור את הקטעים הפנימיים של המסלול מוקדם מהרגיל.

אם יש פסטיבל אחד שמעניין אתכם, נתחיל ממנו: נבדוק מתי הוא נופל בשנה שבה אתם טסים, נסגור את החדרים בעיר הרלוונטית לפני שהם נגמרים, ונרכיב את שאר המסלול, הטיסות הפנימיות וההעברות מסביב לתאריך הזה. התכנון עצמו הוא ללא עלות.