מי אתם?
משפחת שרם: טל, יפעת, ירדן (בת 11), יונתן (בן 8).
מהיכן?
נתניה.
אתם מרבים לטייל?
מאוד אוהבים לטייל בארץ ופעם בשנה יוצאים לטייל עם הילדים בחו"ל, לרוב ארבעתנו לבד, חשוב לנו לצאת רק אנחנו מאחר והחיבור שנוצר בעקבות קשיים, רגעים משמחים והחוויות שאנו יוצרים הוא עצום וחשוב לנו לשמור עליו. בחודש ספטמבר האחרון (2018) טיילנו במשך חודש, התחלנו 9 ימים בקמבודיה והשאר בתאילנד.
איך התרשמתם מקמבודיה?
קמבודיה מדינה קסומה, הרגשנו שהזמן נעצר בהמון מהמקומות שהיינו בהם. יש לא מעט מקומות לא מפותחים וזה הקסם, הפשטות, ניתן להרגיש את הרוגע בתושבים הם אדיבים ומסבירי פנים.
המדינה עדיין "מתפתחת" – לא נקייה והתשתיות עדיין לא מפותחות (יותר טוב מלפני 15 שנה שביקרנו בה אבל אין מה להשוות למדינתנו הקטנה). הנופים והכפרים מדהימים, המון ירוק ומים. לעומת זאת קיימים מלונות פאר, אוכל נהדר ומערבי ואין כל בעיה להתמצא בה, לשוחח עם הקמבודים ויש תחושת ביטחון ברחובות.
איך הילדים התרשמו מקמבודיה?
יונתן קיבל את קמבודיה באהבה ובסקרנות מאוד גדולה, נהנה מכל רגע, שאל שאלות בלי הפסקה לעומת זאת לירדן שכבר בוגרת יותר ומבינה יותר , לה היה קצת קשה, היה לה קשה להכיל את המקום, את סגנון החיים, העוני ברחובות. כמובן שאיך שנחתנו בקוסמוי היא כבר שכחה מהעוני וביקשה לשדרג את הפלאפון אבל אין לנו ספק שזה השאיר משהו.
קמבודיה עם ילדים – האם צריך חיסונים?
כן, לפני הטיול דאגנו להתחסן כדי שלא נחשוש לאכול ברחובות או להידבק במשהו שניתן למנוע מראש.
טיפים לטיול ב קמבודיה עם ילדים
לקחת בחשבון שלא תמיד הדברים זורמים כפי שהיינו רוצים ולילדים יש רצונות קצת אחרים, זה בסדר ומומלץ לסטות ולשנות את המסלול, גם להם יש מצבי רוח…
לקבל באהבה גם את הקשיים זה רק מחזק יותר את המשפחתיות.
קמבודיה עם ילדים – ספרו לנו על מסלול הטיול ואיך התאמתם אותו לילדים.
יום 1
התחלנו את המסלול שלנו בסיאם ריפ. הרחובות הראשיים של סיאם ריפ יפים מאוד ורחבי ידיים, וניכר שהושקעה חשיבה בתכנונם. הרחובות הצדדים סובלים מהזנחה. ביום הראשון שהגענו לקחנו סדנת בישול עם הילדים. לילדים היה קשה עם המראות והריחות אך החוויה של סדנת הבישול לאחר מכן השכיחה זאת. טעמנו את המטבח המקומי, אוכל טעים, מהיר ויחסית פשוט להכנה.לאחר הסדנא הילדים נהנו קצת בבריכה, פרשנו למיטות מוקדם לפני ההשכמה שחיכתה לנו ביום למחרת.
יום 2
ביום השני השכמנו בארבע בבוקר ונסענו עם תוק תוק לראות את הזריחה בעיר המקדשים אנגקור ואט,
יש משהו מרגיע בשקט של הבוקר, לשבת עם ההמון ולהסתכל איך השמש מפצירה לה לעוד יום.
אז זריחה מדהימה לא הייתה אבל התחלה טובה ליום בהחלט זה היה. סיירנו באותו היום במקדשים,
ניצלנו מספר רגעים והחלטנו שאנחנו בטומב ריידר, ישבנו לנו בפינה מוצלת וציירנו את הפנים המדהימות שמסותתות באבן. בערב יצאנו להסתובב בעיר, בסטריפ פאב, רחוב מלא בברים, מסעדות ומסאז'ים, הגדולה שלנו חטפה פתאום הלם, "כאפה" והיה לה קשה מאוד עם המקבצי נדבות, קטועי רגלים וכו'. לפעמים הרגישה אושר אין סופי ולפעמים רצתה הביתה או לחוף בתאילנד… לאחר ארוחת ערב התפנקנו לנו במסא'ז איכותי וסיימנו את היום רגועים…
יום 3
ביום השלישי אסף אותנו נהג התוק תוק לטיול בכפרים הצפים. יצאנו ליום טיול כיפי וקופצני בדרך לא דרך אבל בדרך מדהימה ומסקרנת. הגענו לכפרים הצפים בהם שטנו בסירת מנוע, ענתיקה, הילדים היו בהיי שנתנו להם לנהוג בסירה. שטנו ביערות מוצפים, בתים צפים ושדות אורז, הצצנו לחיי היומיום של תושבים במהלך יום העבודה שלהם.
גם פה הגיע דאון נוסף של הגדולה שראתה את הסגנון חיים שלהם. המקלחות בנהר, הבגדים הבלויים והמלוכלכים, ההבנה בגיל הזה כבר מחלחלת וזה היה חלק ממטרת הטיול, להראות להם את הבדלי התרבויות, להראות להם שניתן להיות מאושרים גם שאין אייפון או אקסבוקס.
הגדולה החליטה לתת לבת של הנהג את חטיף השוגי שהביאה איתה ולא הבינה למה אבא שלה לא נותן לה לאכול אותו. רק ששטנו חזרה וחמשת אחיה עלו גם הם לסירה האבא פתח את החטיף וחילק ביס לכל אחד והם היו כל כך מאושרים, גם אנחנו. לאחר הטיול, אכלנו במסעדה הודית טובה והתפנקנו במסא'ז.
יום 4
ביום הרביעי , טיילנו קצת ברגל באזור המלון ואחה"צ לקחנו הסעה לפנום פן כדי לחגוג את ערב ראש השנה, הגענו בערב, עייפים לאחר נסיעה של 4 שעות, קפצנו לאכול בפיצה קומפני המעולה והידועה,
טיילנו עוד קצת בעיר וחזרנו למלון.
יום 5
יום חמישי, ערב חג, בבוקר יצאנו לטייל ברחובות העיר, ארמון המלך, הצצנו מבחוץ מאחר והיה סגור, כשראינו שהרב בבית חב"ד מחפש מתנדבים שיבואו לעזור בהכנות לחג הילדים ישר קפצו על המציאה וכך נסענו לבית חב"ד ומצאנו את עצמנו נהנים מלגרד גזרים, לקלף רימונים ואף לקלוע חלות לחג, את ארוחת הצהרים הילדים אכלו בבית חב"ד והגדירו את השניצל "הכי טעים שיש".
הלכנו למלון להתקלח ולהתארגן לארוחת החג שנערכה בתוך אוהל ענקי בבית מלון. אנו לא משפחה ששומרת אבל ארוחת החג הייתה מיוחדת ועוצמתית. כמות המטיילים שהגיעו כדי לחגוג את החג הייתה עצומה מה שגרם להתרגשות גדולה. פנום פן אינה בעלת אטרקציות רבות לילדים או למבוגרים. ואנו שאיננו מעוניינים לראות את המוזיאונים הקשים של הקמבודים (בעיקר בגלל בתנו שלא קיבלה את קמבודיה הכי טוב) לא מצאנו אטרקציות רבות בה.
יום 6
מאחר ופנום פן היתה אך ורק לטובת עצירה לחגוג את החג, ביום השישי נסענו לקמפוט, עיירה קטנה ושקטה אשר נמצאת על גדות נהר בדרום- מערב קמבודיה,לא לפני שקפצנו לבית חב"ד להגיד תודה ולשמוע את תקיעת השופר. הילדים קיבלו בטיול הזה אווירת חג יותר מאשר בארץ.
הגענו לקמפוט בשעות אחה"צ המאוחרות, הנחנו את המזוודות וישר יצאנו לסיבוב רגלי, טיילנו באזור של כיכר דוריאן (ע"ש הפרי המפורסם). היה שוק קטן עם אזור עם כמה מתקני לונה פארק לילדים קטנים, הסתובבנו באזור, אכלנו משהו וחזרנו לחדר לישון. השקט של המקום ממכר, המסעדות הפרוסות על גדות הנהר מגישות מטעמים ברמה גבוה. ניתן לצאת לשיט על הנהר (אנחנו לא הספקנו) ולראות גחליליות.
יום 7
ביום השביעי אסף אותנו נהג תוק תוק ליום טיול במערות ובחוות הפלפלים, לא לפני שעצר ורכש לנו מסכות לפנים כדי שלא נאכל את האבק בדרך. נסענו גם פה בדרך קופצנית, שטח, בוץ ומים, הילדים נהנו מנסיעת השטח והקפיצות לא פחות מהטיול עצמו, הדרך עצמה הייתה בין הכפרים, כמה ירוק, חיות חופשיות, כמה יופי ושלווה.
הגענו למערות וקיבלו את פנינו 2 ילדות בנות עשר בערך שבאו להדריך אותנו, יצאנו איתם לסיור שערך כחצי שעה עם תצפית נוף מדהימה. לאחר מכן נסענו לחוות הפלפלים, מטעים של כל מיני זנים של פלפלים, סיור עם הסבר שבסופו טעימות של הפלפלים, הסיור בחווה פחות מתאים לילדים אבל אנחנו מאוד נהננו. סיימנו את היום במסעדה הודית מעולה.
יום 8
ביום השמיני יצאנו לטיול באזור הפארק הלאומי בוקור, ממוקם על ראש גבעה, עיירה עתיקה ונטושה, ממליצים בחום לקרוא על ההיסטוריה כדי שתכנסו לעניינים, דאגנו להקריא לילדים בדרך קצת מההיסטוריה שידעו לאן מגיעים, כשהגענו אל הבוקור ירד גשם והיה ערפל כבד, הכניס לנו אווירה טובה בעקבות הסיפורים על האזור, היום לא נשאר שם יותר מידי חוץ מאשר מבנים נטושים ושבורים, ניתן לראות את חורי הקליעים על המבנים. מאחר והגשם לא פסק, נכנסנו לבית מלון מפואר שיש שם בפארק לשתות משהו חם, הפסקה של חצי שעה, משם המשכנו לטייל ברכב באזור וחזרנו לקמפוט,
סיימנו את היום במסעדה על גדות הנהר, בשקיעה, אוכל טוב, משקה טוב וחברה נעימה ולפינאלה של היום מסא'ז קטן לנשמה.
בימים שהיינו בקמפוט גילינו מסעדה קטנה, צמחונית- טבעונית SIMPEL THINGS (למרות שאנחנו חובבי בשר), מנות טעימות ומיוחדות , חזרנו אליה מידי יום וביום התשיעי לפני שעזבנו הלכנו לאכול בה ארוחת בוקר. לאחר ארוחת הבוקר נסענו לפנום פן, ללילה מאחר והטיסה שלנו היתה מוקדם בבוקר וחששנו שלא נספיק להגיע בזמן מקמפוט.
בפנום פן בילינו בעיקר באיזי (שוב ארמון המלך היה סגור, לא הספקנו להגיע בזמן) , התפנקנו בעוד מסא'ז, הילדים רצו לקפוץ לבית חב"ד להגיד שלום, יום למחרת עלינו לטיסה ועברנו אל תאילנד, קוסמוי.
