טרקים ביפן: קומאנו קודו, האלפים היפניים ויאקושימה

המאמר הזה מיועד למי שרוצה לצאת מטוקיו ומקיוטו אל השבילים. במסלולי השטח שאנחנו בונים ליפן חוזרים שלושה אזורים: שבילי הצליינים של קומאנו קודו, האלפים היפניים סביב קאמיקוצ׳י, ויערות הגשם של יאקושימה. כאן תמצאו מה מחכה בכל אחד מהם, ומה צריך לסדר לפני היציאה.

יפן כיעד טרקים: שבילים מתוחזקים, בקתות הרים והרים קדושים

יפן נתפסת כמדינה של רכבות מהירות ומקדשים, אבל מחוץ לערים משתרעת רשת של רכסים, יערות ושבילי צליינות עתיקים. תרבות ההליכה בהרים נקראת כאן ימאנובורי (Yamanobori), והיא נחשבת למסורת רוחנית לא פחות מאשר לספורט.

הטרק ביפן הוא עניין של ניגודים. מצד אחד שבילים מתוחזקים היטב ובקתות הרים (Yama Goya) עם אירוח ברמה גבוהה. מצד שני טבע פראי, הרי געש פעילים ואתרי צליינות ששומרים על שקט של אלף שנה. זו הזדמנות לראות את יפן שמתקיימת הרחק מההמון, בין פסגות מיוערות למעיינות חמים.

למה ההליכה ביפן שונה: שינטו, זן ושבילי נזירים

• הר קדוש (Reizan): טיפוס על הרים רבים, כמו הר פוג׳י או הר אטאגו בקיוטו, נחשב למעשה דתי. השינטו רואה בהרים בית לאלים, והטרקים בהם הם חלק ממסורת הימאבושי (Yamabushi), נזירים-סגפנים שמתאמנים בהרים.
• שבילי צליינות: מסלולים רבים הם שבילים עתיקים ששימשו נזירים, ולכן ההליכה בהם מקבלת אופי מדיטטיבי. לינה בשוקובו (Shukubo, אכסניית מנזר) בהר קויה או לאורך קומאנו קודו היא חלק מהחוויה.
• התנהגות בשביל: המטיילים היפנים מקפידים על ניקיון, שקט וכבוד לסביבה, וזה מורגש לכל אורך הדרך.

קומאנו קודו: שבילי הצליינים של חצי האי קיאי

אחד ממסלולי הטרק המפורסמים בעולם ואתר מורשת עולמית של אונסק״ו. השביל עובר בחצי האי קיאי (Kii Peninsula) ומחבר בין שלושה מקדשי שינטו חשובים: הונגו, נאצ׳י וייסו. ההליכה עוברת ביערות ארזים עבותים, בכפרים נסתרים ולצד מפלים, והאווירה שקטה.

המסלול הנפוץ הוא הנאקהצ׳י (Nakahechi). הוא נמשך כמה ימים, אפשר לחלק אותו למקטעים, ולאורכו לנים בריוקאן.

האלפים היפניים: קאמיקוצ׳י והטיפוס להר יארי

הרכס המרכזי של הונשו הוא הלב של הטיפוס היפני. נקודת המוצא היא קאמיקוצ׳י (Kamikochi), עמק מוגן שמכונה ״יוסמיטי של יפן״, וממנו יוצאים לטרקים רב-יומיים ומאתגרים.

הטיפוס להר יארי (Yari-ga-take), ״חנית יפן״, מגיע לגובה של מעל 3,180 מטר. זה טרק של 2–3 ימים עם לינה בבקתות הרים ונוף דרמטי. מערכת הבקתות היא מה שהופך את הטרק לנגיש: מקום חם, אוכל חם (לפעמים מפנק), ואין צורך לסחוב ציוד קמפינג כבד.

יאקושימה: יערות גשם וארזים בני אלפי שנים

האי יאקושימה, דרומית לקיושו, מפורסם ביערות הגשם שלו ובעצי הסוגי (ארז יפני) הענקיים, שגילם מגיע לאלפי שנים. המפורסם שבהם הוא ג׳ומון סוגי. ההליכה עוברת ביערות מכוסי טחב ששימשו השראה לסרטי סטודיו ג׳יבלי, ובהם ״הנסיכה מונונוקי״. רוב הזמן יורד גשם, וזה חלק מהאווירה.

לוגיסטיקה: עונה, תחבורה ולינה

• עונה: הזמן הטוב לטרקים רב-יומיים הוא הקיץ (יולי–אוגוסט) והסתיו (ספטמבר–אוקטובר). בחורף רוב המסלולים הגבוהים סגורים בשל שלג כבד.
• תחבורה: הגישה לראשי מסלול רבים, וקאמיקוצ׳י ביניהם, מוגבלת לתחבורה ציבורית (אוטובוסים). בודקים מראש את זמני הנסיעה ואת הלו״ז המדויק.
• לינה: בבקתות ההרים חובה להזמין מקום מראש, במיוחד בעונת השיא.
• ניווט: השילוט מצוין וכולל אנגלית, ובכל זאת כדאי להצטייד במפות מפורטות ובאפליקציית GPS.

את הטרקים, הלינה בבקתות ובריוקאן וההעברות בין האזורים ביפן אנחנו מרכיבים לפי התאריכים והכושר שלכם, בלי עלות על התכנון.