יצאנו לגאורגיה, וחזרנו עם מחברת מלאה

אנחנו בונים טיולים לגאורגיה לאורך כל השנה. באוקטובר הגיע תורנו לנסוע.

עודכן: אוקטובר 2026 · דורון רייכמן, מייסד גו איסט

בין 15 ל-19 באוקטובר 2026 יצא צוות גו איסט, אותם יועצים שבונים ללקוחות שלנו את הטיולים לגאורגיה, לחמישה ימים בדרכים. רצינו לראות בעצמנו את מה שאנחנו ממליצים עליו: כמה זמן באמת לוקחת הדרך להרים, איפה כדאי לעצור, מה עובד באוקטובר ומה כדאי לדעת לפני שיוצאים. הנה המסלול, יום אחרי יום.

יום 1, חמישי: טיסת ערב לטביליסי

יצאנו מנתב"ג בטיסת ערב ונחתנו בטביליסי קצת אחרי חצות. הנציג המקומי חיכה לנו בשדה, ומשם נסענו ישר למלון. לא נשארה הרבה שינה, כי בבוקר יוצאים להרים.

יום 2, שישי: מצחטה, הדרך הצבאית הגאורגית וקזבגי

את הבוקר פתחנו במנזר ג'ווארי, כנסייה בת יותר מ-1,400 שנה שעומדת על גבעה מעל מצחטה.

מהתצפית שליד המנזר רואים את נהר האראגווי פוגש את נהר המטקוורי, ומתחתם את מצחטה, הבירה העתיקה של גאורגיה.

ירדנו לעיירה עצמה והסתובבנו קצת בשוק המזכרות: כובעי פרווה, שטיחים קטנים, תכשיטים ומגנטים.

משם עלינו צפונה, לדרך הצבאית הגאורגית. עצרנו בתצפית על מאגר ז'ינוואלי, מים כחולים-ירוקים בין הרים מיוערים. ככל שעלינו בדרך, הצבעים התחלפו לצהוב ולכתום של סתיו.

לקראת ערב הגענו לאזור גודאורי, לתצפית של אנדרטת הידידות. השמש שקעה מאחורי הרכס, ומתחתינו נפתח ערוץ עמוק עם יערות בצבעי סתיו.

בערב הגענו לקזבגי, שנקראת גם סטפנצמינדה, וישנו בעיירה.

יום 3, שבת: גרגטי ועמק טרוסו

הבוקר בקזבגי היה מעונן, והפסגות הציצו מבין העננים. עלינו לכנסיית השילוש הקדוש בגרגטי, כנסייה מהמאה ה-14 בגובה של כ-2,170 מטר. מהמרפסת שלידה רואים את כל העיירה, את היער שמעליה ואת הרכס המושלג.

משם נסענו לעמק טרוסו, מערבית לקזבגי. בכניסה לעמק עדר כבשים גדול חסם לנו את הדרך, ולא נשארה ברירה אלא לחכות ולצלם.

העמק עצמו רחב ופתוח: נהר שמתפתל בין מדרונות חומים, דרך עפר לאורכו ופסגות מושלגות בקצה.

עמוק יותר בעמק הגענו למעיינות המינרליים: בריכה טבעית של מים בצבע טורקיז בין סלעים, ולידה משקעים כתומים שהמים השאירו על האדמה.

ובין לבין, ארוחה גאורגית משותפת לכל הצוות, סביב שולחן עץ ארוך.

אחר הצהריים ירדנו מההרים בחזרה לטביליסי. בדרך עצרנו ליד פסנאורי, שם נפגשים אראגווי הלבן ואראגווי השחור, ואפשר לראות את שני צבעי המים זורמים זה לצד זה.

יום 4, ראשון: קחטי, בודבה וטביליסי בלילה

את היום הקדשנו לקחטי, אזור היין של גאורגיה.

בצהריים הגענו למנזר בודבה, שבו קבורה נינו הקדושה, שהביאה את הנצרות לגאורגיה. שדרת הברושים, הגנים המטופחים והנוף לעמק אלזני הופכים אותו לעצירה שקטה ויפה באמצע היום.

משם המשכנו לסיגנאגי, העיירה על הגבעה עם החומות העתיקות והרחובות המרוצפים, וחזרנו לטביליסי.

בערב עלינו לפסל אם גאורגיה, שעומד מעל העיר. ביד אחת היא מחזיקה חרב, לאויבים, ובשנייה קערת יין, לאורחים.

יום 5, שני: חוזרים הביתה

בבוקר נסענו לשדה התעופה. מהחלון ראינו את טביליסי מתרחקת, וכבר בטיסה התחלנו לרשום מה מהטיול הזה נכנס לתוכניות של הלקוחות שלנו.

מה למדנו בשבילכם

1. כדאי לישון לפחות לילה אחד בקזבגי. בדרך הצבאית הגאורגית יש הרבה עצירות טובות. יצאנו בבוקר, ולתצפית ליד גודאורי הגענו רק בשקיעה. לילה בקזבגי מאפשר לעלות לגרגטי בבוקר, בלי לחץ של חזרה באותו יום.

2. בהרים מזג האוויר אחר. במצחטה ובקחטי היה שמשי ונעים, ובקזבגי ובעמק טרוסו היה מעונן וקר יותר. התחזית לימים שלנו הייתה בין 6 ל-24 מעלות. מומלץ לארוז שכבות, מעיל חם לאזור ההרים ומעיל גשם קל.

3. אמצע אוקטובר הוא זמן טוב לצבעי סתיו. היערות לאורך הדרך הצבאית ובאזור קזבגי היו צהובים וכתומים.

4. אם יש לכם יום נוסף באזור קזבגי, כדאי להכיר את עמק טרוסו. עדרים, נהר, מעיינות מינרליים ונוף פתוח. העמק נמצא מערבית לקזבגי, וכדאי לתכנן לו חצי יום לפחות.

5. בדרכי ההרים יש הרבה סיבובים. למי שסובל מבחילה בנסיעות, כדאי להצטייד מראש.

6. לבוש מכבד לכנסיות ולמנזרים. כתפיים וברכיים מכוסות. נשים מכסות את הראש, אז כדאי שיהיה צעיף בתיק.

7. קצת מזומן בכיס. בערים משלמים באשראי כמעט בכל מקום, אבל בשווקים, בכפרים ולטיפים כדאי שיהיה מזומן בלארי.

8. קרוב יותר ממה שנדמה. הטיסה מתל אביב לטביליסי נמשכת כשעתיים וחצי. ישראלים נכנסים לגאורגיה בלי ויזה, עם דרכון בתוקף (רצוי לפחות 6 חודשים מיום החזרה). השעון בגאורגיה מקדים בשעה את השעון בישראל.

רוצים לתכנן טיול לגאורגיה?

את כל מה שראינו ולמדנו בטיול הזה אנחנו מכניסים לתוכניות שאנחנו בונים ללקוחות. השאירו פרטים, ויועץ טיולים יחזור אליכם עם הצעת מחיר ללא עלות או התחייבות. עוד רעיונות למסלול תמצאו בכל הכתבות על גאורגיה.